|
הגולם מציריך
אביעד אורן
ההיסטוריה של הארכיטקטורה רצופה בתחרות ומאבקים בין סגנונות. רובם של מאבקים אלה גלויים, נראים לעין וניתנים לזיהוי, חלקם סמויים וחלקם כל כך בסיסיים עד כי למרות שהם נראים לעיניי כל, מעטים ערים להם. כזה הוא המאבק שניטש בין השימוש בקוים ישרים ומרובעים לבין השימוש בקוים עגולים בבנייה. האם בתחרות זו, הבחירה בקווים הישרים, האורכיים והאופקיים לעולם עדיפה על הקווים המעוגלים והמתעקלים?
נראה שבמבחן התוצאה, מאז ומעולם העדיף האדם את הישר על העגול וכי הסבר אפשרי לכך נמצא ברבדים שמעבר להגדרת הפונקציונאלי. מבחינות רבות, הישר מספק סדר היררכי, סופי ובר קיימא על פני הקווים המתעקלים שקוראים תיגר על המוכר והסופי. אם נעמיק בהשערה זו, ניתן לטעון כי משחר ההיסטוריה, הנקודה הגבוהה בישר האופקי גוברת על הנקודה התחתונה קרי, "הלמעלה" גובר על "הלמטה" במסגרת ברורה, סדר ידוע ושפה אחידה וידו של הניצב מעל תהיה לעולם על העליונה על זה שניצב למרגלותיו. התמונה המצטיירת היא שחברות זקוקות לכלים לעגן ולקעקע סדרים חברתיים ואילו הארכיטקטורה, כמשרת נאמן של הסדר הקיים, מספק זאת בבנייה מרובעת רוויית קווים ישרים.
אם נקבל את המסגרת התאורטית הזו, לא נוכל שלא להתמלא ברכשי כבוד לאנדר-דוגים, לאותם מבנים אליפטים בעלי קווים מתעקלים שלרוב צדים את העין בשונותם ובבדידותם ומהווים שינוי מרענן בנוף של הבנייה המרובעת. הזרימה האינסופית והרכות האסתטית שמאפיינת מבנים אלה קוראת תיגר על מסורת ארכיטקטונית ארוכת שנים של שמירה על סדר קיים בבנייה. מבית אסיה בתל אביב ועד מוזיאון הגוגנאיים בניו יורק, למבנים אלו שמאופיינים בקוי מתאר זורמים יש יכולת לגרום לעוברים והשבים להשתהות ולהתבונן ולחלקם אף לשאול עצמם איך יתכן שהמרובע השתלט וגבר על העגול?
לחבורה המוערכת של המבנים המעוגלים הצטרף בשנים האחרונות מבנה נוסף שהודות לצורתו המיוחדת זכה לשם – קוקון ( Cocoon) שמשמעותו - גולם.
הגולם, בניין משרדים ש"מקונן" בחלקה ירוקה בלב אחת השכונות היפות של העיר ציריך, צופה אל אגם עם נוף הררי. שלושה עצים עתיקי יומין שצמחו וגדלו באופן טבעי בחלקה, תורמים לתחושה כאילו גם המבנה הספיראלי שנפחו גדל עם הטיפוס כלפי מעלה, צומח ומתרומם מבטן הפארק ומשתלב בחיות השקטה המאפיינת את הסביבה.
על המבנה שהוקם בשנת 2007 אחראי הארכיטקט השייווצרי סטפן קמנייזד (Stefan Camenzind), ארכיטקט מוערך ועטור פרסים שבין לקוחותיו נמנית חברת גוגל לה עיצב שניים מהמרכזים האירופאיים שלהם, כולל המשרדים הראשיים בציריך (משרד נוסף נפתח בשטוקוהולם השנה). נדמה כי אין זה מקרה שחברה זו, שחרטה על דגלה יצירת תחושת שיתופיות וקהילתיות בין עובדיה מבלי לוותר על סטייל וחדשנות, מקבלת מענה בתכנון ועיצוב פרי מוחו של קמנייזד, שעיצב גם את הגולם ברוח דומה.
כאמור, "הגולם" אינו בולט רק בבדידותו הפיזית, אלא גם בייצוג של תפיסה שונה יחסית של ארגון המרחב ובאינטראקציה עם הסביבה. שטחו הכולל של המבנה 1,900 מ"ר וצורתו ספיראלית בעיקול מדורג כלפי מעלה, יוצרת תצורה מרחבית ייחודית וסביבת עבודה שאין דומה לה בחזית ובפנים המבנה. כלל האלמנטים המרכיבים את המבנה וביניהם המעלית, המסדרון הספיראלי הפתוח, הקומות וחדר המדרגות, יוצרים יחדיו מערכת מעגלית, אורגאנית, ברורה וגמישה, שמספקת מענה לצורך באינטראקציה חופשית של השוכנים במבנה, במגוון של אפשרויות אכלוס. כל החללים מסודרים לאורכו של מסדרון פתוח שעולה במתינות ומקיף אטריום שטובל באור. הקונספט בתכנון החלל הפנימי מוותר על חלוקה לקומות אורכיות מסורתיות לטובת רצף אינסופי של מקטעים אליפטיים בכל קומה. בכך, מבטל הפנים את החסמים הרגילים של תקשורת ותורם ביצירת חוויה מרחבית בסביבת עבודה פתוחה וקואפרטיבית. עיצוב הקומה מאפשר גמישות רבה בחלוקתו ובסידורו, כדי לתת מענה לשימושים עתידיים של היושבים בבניין.
אחד האלמנטים הבולטים בחלל הפנימי או האטריום, שניצב במרכז המבנה. העיצוב שלו כחלל פתוח שמוקף במסדרון סיפארלי שעולה כלפי מעלה, מספק קשר לכל החללים הפנימיים ותורם ביצירת תקשורת פנימית ותחושת שיתוף וקהילתיות. מבט על המסדרון מהאטריום משווה לו מראה של קליפת תפוז שמשתלשלת כלפי מטה בקו אסתטי-נקי. הטיפוס בו מעלה, חושף מחזה מרהיב שהולך וגדל, של קו הרקיע בתקרה שקופה המאפשרת לאור הטבעי לחדור פנימה ולשטוף את החללים הפנימיים.
חזית המבנה תורמת לתחושת המורכבות בקומפוזיציה הכוללת. במובנים רבים, החזית שונה באופיה מהפנים – בעוד שהאחרון מאופיין בתחושה אורגאנית ואינקלוסיבית, הראשון דואג לבודד את עצמו מהסביבה. הוא עושה זאת באמצעות צורתו השונה והייחודית ובזכות אלמנט בולט נוסף - המבנה עטוף במעין הינומת פלדה - רשת עדינה של חוטי פלדה שמשמשים כווילון שמתרומם מעלה ומסוכך על המבנה. הוא מסתיים במפגש עם חלל פתוח שמשמש כמרפסת של הגג.
במשך היום, מכונס המבנה בתוך עצמו, בהתבוננות פנימה אל עבר האטריום ואילו בלילה הוא הופך את עורו ומשמש כמעין מגדלור שמציף אור בסביבה.
באופן סמלי, תפקידו הלילי של הגולם, תואם את מעמדו כחבר בולט במשפחה מצומצמת של מבנים שיחדיו מאתגרים את הסדר החברתי הקיים. מבחינה זו ובניגוד לשמו, הגולם הוא התגלמות החשיבה בעלת המעוף והתעוזה.
 Photo: Camenzind Evolution |
